שעה ומשהו אחורה, התיישב מולי גבר מקסים עם חיוך נעים ועיניים טובות בעשור החמישי לחייו ופתח בסיפור שסופו יכול היה להימנע אם רק היינו נפגשים קודם…..לפני כשנה הרגשתי שמשהו משונה אצל אשתי האהובה. היא מתרחקת ממני, לא ממש מתקשרת מעבר למה שקשור לענייני הבית והילדים, בקושי היינו יחד, גם לא אינטימית, בקיצור נמנעת.
נמנעת ממני אבל לעומת זאת יוצאת המון מהבית: שעות האימון שלה גדלו, הבילויים עם חברות והפגישות בעבודה. הכל דרש ממנה יותר זמן בחוץ ועם אחרים. ככה לפחות היא סיפרה. כל הזמן אמרתי לעצמי איזה כיף שיש לך אישה כזו מוצלחת גם אמא, גם רעיה וגם אשת קריירה. בקיצור, מגוונת צבעונית מעניינת! מה צריך יותר מכך?! הזוגיות תחזור לעצמה שכנעתי את עצמי, זו רק תקופה, היא קצת תתאזן, תיכנס לשגרה ותחזור שוב אלינו, אלי. אבל אם אתה בכח מתעלם מסימנים, היקום יציב לך ברורים יותר ותכופים יותר מול העיניים כדי שבסוף תתעורר.
היא פרחה עד כדי כך שירדה במשקל, שינתה לגמרי את כל הלוק שאפיין אותה קודם האריכה את השיער, צבעה אותו בגווני שמש שהחמיאו לה מאוד. לבשה בגדים שתאמו את מידותיה החדשות ואת גופה החטוב ובעיקר לא התנתקה מהנייד. כל הזמן, מהבוקר שהתעוררה ועד הלילה הוא היה צמוד לחיקה אפילו למקלחת הייתה נכנסת אתו מילא, אמרי לעצמי, היא עסוקה, חייבת להיות זמינה.
עד אותו בוקר שחור. התעוררתי כהרגלי לשגרת הבוקר שלי :מקלחת, קפה וישר למשרד. ישיבת בוקר ומיד אחריה עברתי על מיילים והודעות בנייד. ואז ראיתי את זה את אותו מייל אנונימי שלא אשכח: 'תתעורר! אשתך חוגגת ואתה ישן!' זהו זה מה שהיה כתוב שם כתובת שולח לא ברורה ומעבר לזה שום רמז, שום מידע נוסף, לא לגבי זהות השולח ולא לגבי תוכן ההודעה הרגשתי שאני חייב לשבת, לשתות מים ולנשום לרגע.
הדופק שלי היה בשמים וים מחשבות התרוצצו לי בראש באותם רגעים מהמחשבה שסתם מישהו מנסה לפגוע בי, בנו, בזוגיות שלנו כי הרי הכי קל לשלוח מייל אנונימי כזה, להסתתר מאחורי המקלדת ולהרוס חיים ועד המחשבה שאולי…אולי יש משהו בדברים…? ככל שחשבתי על זה יותר הבנתי שאני חייב לבדוק את זה ברצינות, מכל מיני דברים שקראתי עליהם ברשת ומודה שגם קצת מסרטים החלטתי שאני אחפש חוקר שיעקוב אחרי אשתי אם יש משהו הוא בטוח יגלה ואם לא, אף אחד לא אמור לדעת, לא מהמייל ולא על החשד שלי בה וככה לא יגרם נזק.
למה סתם לעורר דברים ולפתוח אותם מולה או מול עורכי דין, אם בסוף לא יהיה כלום?! חשבתי לעצמי באותו היום כבר פרסמתי הודעה, דרך קבוצת גברים גדולה וידועה בפייסבוק, כך שהדבר נעשה גם בעילום שם דרך מנהל הקבוצה: 'המלצה לחוקר רציני ומנוסה למעקב דיסקרטי 'קיבלתי שם לא מעט תגובות וגם כמה המלצות והיה שם שם של חוקר שחזר על עצמו. מודה שלא ממש בדקתי יותר מדי על אותו משרד חקירות מומלץ אלא ישר מתוך כל הכאוס שהייתי בו הרמתי טלפון, קבענו פגישה, נפגשנו בקפה ליד העבודה שלי ומשם הוא נשלח להתחיל במשימה- לבדוק מה מעלליה של אשתי היקרה.
עזבי שזה עלה המון כל כך הרבה כסף שאין לתאר כי לא היה לי משהו ממוקד או כיוון ולכן הוא ישב שעות במעקב ואז הגיעה השיחה ממנה כל כך פחדתי:'תקשיב, אשתך אולי פלרטטנית, אבל לא מצאתי עדות למשהו ממשי צילומי המעקב אצלי, אשלח לך למייל',נשמתי לרווחה וכל כך שמחתי אמנם המעקב הזה עלה לי המון אבל לפחות לא במחיר של משבר אמון משפחתי. קיבלתי המייל וראיתי כל מיני סרטונים, תמונות, בילויים, חיוכים, קירבה לכל מיני גברים, אבל באמת לא משהו חריג מדי, בטח לא למצבנו החלטתי שזהו! אני מניח את האירוע הזה בצד וחוזר לחיים ומשקיע גם אני בשיקום הקשר שלנו!.
מיד נכנסתי לאינטרנט והזמנתי לנו חופשה זוגית מפנקת באחד האיים ביוון חודש ומשהו אחרי כשאני מרגיש שהכל כבר מאחורי נדהמתי לקבל בקשה ליישוב סכסוך שפתחה אשתי בבית הדין מפה לשם התברר לי ממנה שנמאס לה והיא רוצה להתגרש לא הבנתי למה ובקשתי שנפנה קודם לטיפול או משהו, שניה לפני מפרקים משפחה…היא הייתה נחושה ותוך זמן קצר הונחה בידי תביעה לגירושין. עוה"ד שלה זימנה אותי לשיחה בניסיון להגיע להסכמות ואז החלטתי שאגיע עם חבר טוב שהוא עו"ד, אמנם לא מתמחה בתחום המשפחה, אבל אם אפשר להתגרש ולסיים בצורה הוגנת, למה לבזבז עוד כספים על סתם, חשבתי לעצמי, בדיעבד הסתבר לי מכל הסיפור הזה שאין קיצורי דרך ומצאתי עצמי מותקף בתביעות על כל דבר שהיא רק יכולה לתבוע ועכשיו אני כאן, צריך ייצוג רציני, כי היא רוצה הכל:
את הילדים, מזונות, חצי מכל הכספים שצברתי וגם את דירת הורי שירשתי, לא מכיר את האישה הזו לא מאמין שזאת אשתי אמר בכאב, התחלנו הגשנו הגנות, תגובות ורגע לפני שנכנסנו לדיון הראשון, עורכת הדין שלה, שהיא קולגה ותיקה, ביקשה שנשוחח לבד בלי הלקוחות. אנחנו יודעות לריב חזק בביהמ"ש כשאנחנו לא מסכימות, אך יודעות גם להיות הוגנות וישרות בניהול המאבקים שלנו וייצוג הלקוחות, כך שהבקשה לשיחה לבד, הייתה הכי טבעית עבורי.'אני אומרת לך משהו עכשיו שאת לא יכולה לצטט מפי תחליטי את מה את עושה עם זה,אבל אני מספרת לך כי נעשה פה משהו מסריח ואת חייבת לדעת:
הלקוח שלך מטומטם! הוא עשה חקירה על הלקוחה שלי ולקח חוקר שמכר אותו, כל החומר הגיע לידיים של הלקוחה שלי כך שיש לה, הכל ועוד מעבר!' בשנייה התחבר לי הכל: הפרסום בפייסבוק ומשם ההמלצה המושתלת, העובדה שלא ברור מי זה אותו חוקר,העובדה שהלקוח שלי ניהל הכל לבד במקום דרך עו"ד והעובדה שאם תפרו אותו ככה היה לאשתו בוודאות מה להסתיר והתחושה שלו היתה נכונה אחרת אף אחד לא היה משקיע כל כך הרבה מאמצים בניסיון להסתיר משהו שלא קיים ולא מפליל!
לא יכולתי כמובן לספר לו את זה. רק לרמוז שינתק כל קשר עם אותו חוקר ושאולי כן יש דברים בגו ושאשתו לא כזו תמימה כמו שהחוקר הציג אותה. לא היו לי הוכחות ממשיות שהחוקר מכר אותו ומי בכלל היה שותף למשימה המלוכלכת הזו אבל הלקח היה ברור: אין כל צורך ואין בכך כל חיסכון להתחיל לנהל הליכים כאלו לבד הוא שילם מחיר כבד: כספי, אישי ומשפטי בגלל העובדה שהתבייש וניסה לבדוק בעצמו משהו בתחום שזר לו. אנחנו עורכי הדין מכירים את כל המשחקים הללו ויודעים בדיוק ממה וממי להיזהר יש לנו אנשי מקצוע רציניים וישרים בכל תחום, גם חוקרים, שאנחנו מכירים כבר שנים, אין מחיר למקצועיות ואין מחיר ליושר.
מסקנות:
לרוב תחושות בטן הן נכונות אם רוצים באמת לבדוק אותם (לא תמיד צריך) יש לבצע את הבדיקה בצורה מקצועית, חקירות לא יכולות להתבצע ללא אסטרטגיה משפטית ועבודה צמודה של החוקר עם עוה"ד שמטפל בתיק, יש אנשי מקצוע לא אמינים בכל תחום לכן מראש כדאי שכל הניהול יתרכז דרך עוה"ד שמטפל בתיק, אפשר לפנות לעו"ד גם רק בשלב של מחשבה/ חשד /התלבטות וכו' פגישה כזו לא מחייבת רק עושה שכל.
מאת: גלית צור עורכת דין ומגשרת
הוספת תגובה