בתחילת דרכנו, פגשנו את סיפוריהם של ארבעה אבות: אריה שנולד בתל אביב ב-1929, צבי שנולד במגדיאל באותה שנה, עדו שהגיח לעולם בתל אביב ב-1943, ויצחק יליד מרוקו מ-1945, שעלה לישראל כילד בן 3/
בעוד "ארבע אמהות" הייתה תנועת מחאה שצמחה ב-1997 והובילה ליציאת צה"ל מלבנון, "ארבע אבות" מציע מסע אחר לגמרי. פרויקט במתי חדשני זה, פרי יצירתו של אנסמבל רקדנים ייחודי, מזמין ארבע אמניות מופע לשחזר את דמויות אבותיהן דרך זיכרונות, חיקויים, התחפשות והתמזגות.
המסע הזה, המתפרס על פני מרחב וזמן מקומיים, מעלה מן האוב שפת גוף וטקסטים, צלילים ושירים, תמונות וחלומות. הדמויות שעולות הן אישיות ומובחנות, אך בו-זמנית גם מטאפוריות ומייצגות. כל אלה נארגים למסכת מורכבת, רוויית ניגודים ורגשות מעורבים – אהבת משפחה מתערבבת באהבת הארץ, תשוקות פואטיות נפגשות עם משחקי תפקידים ומלחמה, ציפיות מתנגשות באכזבות. "ארבע אבות" מסמן את הופעת הבכורה של אנסמבל רפרטוארי חדש בנוף הישראלי, המיועד לרקדנים בני למעלה מ-40.
הרקדניות והמופיעות, חברות האנסמבל, הן: טליה פז, שרון צוקרמן ויזר, משה שכטר אבשלום ותמר שלף. הכוריאוגרפיה נוצרה בידי מיכל סממה, עם ליווי אמנותי ודרמטורגיה של טל יחס. התאורה בידי אבי יונה בואנו (במבי), וצילום: יאיר מיוחס ואסיה סקוריק. האנסמבל, בניהולם האמנותי של טליה פז ומשה שכטר אבשלום, פועל במסגרת עמותת מיה ארבטובה לאמנויות המחול. היצירה "ארבע אבות" נוצרה בקו-פרודוקציה עם מרכז סוזן דלל.
הוספת תגובה