אנחנו צריכים לדבר – ג'ני ואילן ברק מדברים זוגיות

איכשהו הביטוי הזה "לדבר" הפך להיות מעמסה, סוג של עונש שנלווה למנעמי הזוגיות. ואם גם לכם עוברת בראש המחשבה שמה כבר יש לדבר כל כך הרבה עם מישהו שמכירים כל כך טוב, זה כנראה מסביר את אותם מחקרים שמעידים שזוגות שחיים יחד, מדברים בממוצע חצי שעה בשבוע. 

אתם מאמינים? תקראו שוב. חצי שעה בשבוע כדי לשוחח עם בני הזוג שלכם. זה פחות ממה שאנחנו מדברים עם חברה טובה או אנשים בעבודה. ואם אתם חושבים שאצלכם זה אחרת, אז רק אומרת שמשימות בסגנון "תקנה חלב" או "מי יוציא את הילד מהגן", לא נחשבות לשיחה.שיחה אמיתית זה לשתף או לשמוע מה עובר עליכם, על בני הזוג שלכם, אילו דברים מטרידים אותם? איזה חלומות הם חולמים, מה מזין את התשוקה שלהם… איך אפשר לברר את כל זה בחצי שעה בשבוע? 

אז זאת תהיה המטרה של הטור החדש הזה שלנו. לשוחח בינינו ובינכם. נדבר על אותם הדברים שיכולים לגרום לשמש לזרוח גם כשיורד גשם זלעפות, על פרפרים שמתעופפים בבטן גם כשבחוץ הכל נראה אותו דבר. הדברים האלה שהם זוגיות, אהבה, סקס – כולם ביחד וכל אחד לחוד. 

הפילוסוף אלן דה בוטון אמר שאחד הדברים המרגשים בסקס הוא בהכרה שאנו עומדים בעירום מול אדם אחר והוא (או היא), על אף שרואים את כל כולנו מתחת לבגדים, את השומנים, הצלוליטיס, הצלקות, עדיין הם מוצאים אותנו מושכים ונחשקים. כך בדיוק זה מתרחש גם בשיחה, כשהיא כנה ואמיתית, כששני בני הזוג חשים שהם יכולים לדבר בחופשיות, להיחשף בפני הצד השני ועל אף ששיתפו בפחדים ובסודות שלהם הצד השני אוהב ומשתוקק אליהם, האהבה גוברת והתשוקה מתעצמת. 

כדי שהשיחה תהיה כנה באמת, יחד עם הדברים הטובים, צריך להעלות גם את אלה שפחות נעים לשוחח עליהם. אלה שקצת מביכים, לפעמים מכאיבים או שורטים את הלב. אבל נעשה את זה בעדינות, בחמלה, בקצת הומור ובעיקר בליטוף ובאהבה. מאחר שאני והאיש שלי משוחחים בינינו לא מעט (הילדים שלנו מכנים את זה "חופרים") גם ביומיום הפרטי שלנו וגם בתכנית הרדיו ובמופעים מול קהל, הנה כמה עקרונות מפתח שעוזרים לנו לייצר שיחות אמתיות ומקווה שיעבדו גם עבורכם: 

1. אל תדברו כשכועסים
   אני והאיש שלי יצאנו לבלות השבוע. בדרך נכנסנו לוויכוח על כספים. המילים התלהטו, ואחרי שסיימנו לצעוק, כל אחד התבצר בעמדתו בשתיקה. כשהגענו לבר, החלטנו שאנחנו שמים את הוויכוח בצד. שנדבר על הדברים שוב מחר וכרגע אנחנו מתמקדים רק בלעשות כיף וליהנות. כשחזרנו למחרת לאותו דיון, גילינו שכל אחד מאתנו קשוב יותר לאמירות הצד השני והגענו להבנות בתוך מספר דקות. חשוב לדבר על הכל. גם על הדברים הכואבים. אבל לא חייבים לדבר על זה כרגע. לתזמון יש משמעות. כשכועסים המילים יוצאות חדות במיוחד, פוגעות ודוקרות את הצד השני. במצב כזה שבו אנחנו בעיקר מטיחים, אין בנו מקום להקשיב או להבין את הצד השני. תניחו לוויכוח. תפתחו שיחה על נושאים אחרים, כאלה שירככו את האווירה. על מה שהצחיק אתכם היום, על משהו שקשור לילד או לסרט שראיתם. רק אחרי שתצליחו לחייך זה לזו, אז תפתחו מחדש את הנושאים הכואבים ואולי תגלו שיש פתרונות חדשים שלא ראיתם בזמן הכעס. 
2. תתעניינו. תקשיבו.
   תשאלו שאלות לא כדי לזרוק מילים לאוויר אלא התרכזו בלהקשיב לתשובות. נסו לגלות משהו חדש שלא ידעתם על בני הזוג שלכם. תספרו להם על כתבה שקראתם או משהו שקרה למישהו ותשאלו לדעתם על כך. למשל – שמעתי שצביקה ושולה הלכו להשתזף בחוף נודיסטים. מה דעתך על זה? או – קראתי שיש טרנד של אנשים בגילאים שלנו שעוזבים הכל ומתחילים קריירה חדשה. מה דעתך על זה?
3. אל תניחו הנחות.
   כשאנחנו חיים הרבה שנים יחד, נדמה לנו שאנו כבר יודעים הכל על בן או בת הזוג. אבל חלומות, תשוקות ורצונות עשויים להשתנות עם השנים. כשאנו מניחים שיודעים הכל, אנחנו לא טורחים לשאול שאלות ולא עוצרים להקשיב לתשובות. גם בני הזוג שלנו מרגישים כבולים בתוך ההנחות הללו ולעיתים קרובות לא ימצאו את האומץ לומר לנו שבעצם הם כבר לא רואים את המציאות באותו אופן כמו קודם… דברים שפעם היו "לא" מוחלט עשויים להפוך ל"אולי", נושאים שלא עניינו אותנו עשויים להפוך לאבן מושכת. אולי זו בת הזוג שמעוניינת לנסות פרקטיקות חדשות של מיניות. אולי בן הזוג שמעוניין לממש עכשיו את הטיול של אחרי צבא, גם אם זה באיחור של שלושים שנה. ככל שנקיים שיחה אמיתית, נדע לזהות את השינויים האלה בתחילת דרכם ונוכל להשתתף במסע השינוי הזה יחד.
4. תכילו.
   תספרו עד 10 ואם צריך, תספרו גם לאחור. אחד החששות הגדולים ביותר הוא לשתף את האנשים הקרובים אלינו בשינויים שאנחנו עוברים. החשש מכך שהם לא יוכלו להכיל את השינוי עלול לשתק. לכן ככל שנעניק לבני הזוג שלנו מצע נוח יותר של יכול הכלה, נקל עליהם לבצע את הצעד האמיץ הזה. גבר שרצה לשתף את אישתו בכך שגילה שהוא נמשך ליחסי שליטה ובדס"מ, ישב לצפות איתה בסרט "חמישים גוונים של אפור". במהלך הסרט מבטיו התמקדו דווקא באישתו. כשראה את הבעת הגועל על פניה, הוא הבין שלא יספר לה לעולם על עצמו. אישה שרצתה לגוון את חיי המין שלה עם בעלה, הציעה לו שיילכו לחנות מין לקנות צעצועים למיטה. הוא עיקם את פניו ואמר לה שזה ממש סוטה בעיניו. זו היתה הפעם הראשונה והאחרונה שהיא דיברה איתו על הנושא. הבעיה היא שרצונות ותשוקות לא נעלמים כשאנחנו שותקים אותם. ליהפך, הם גדלים ומתעצמים ועשויים לקבל פורקן בכעס שיזלוג במקומות אחרים או בפנייה למאהב.ת שיתנו מקום לאותם דברים שנתפסו בבית כ"סטייה". ככל שתהיו פתוחים יותר להתרחשויות סביבכם, כך בני הזוג שלכם ירגישו נינוחים יותר לשתף אתכם ב"מוזרויות" שלהם. ובינינו, למי מאיתנו אין איזשהן מוזרויות משלו?
5. זכרו – לא הכל קשור אליכם.
   יש לנו נטייה לשייך כל דבר שאומרים לנו, אלינו. גבר שמספר לאישתו שלפעמים הוא נמשך לנשים אחרות – מיד אותה אישה תוהה האם היא עצמה אינה מושכת יותר בעיניו? אישה מספרת לגבר שהיא עייפה ממירוץ החיים ומהמטלות על כתפיה, והוא בטוח שהיא מבקרת אותו על כך שאינו עושה מספיק למענה. בני הזוג שלנו, אמורים להיות החברים הכי טובים שלנו. אנו רוצים לשתף אותם בתחושות, בדברים שעוברים עלינו. שיתוף אינו ביקורת. הוא רצון לכתף תומכת, להבנה. אותו גבר ששיתף את אישתו במשיכה לנשים אחרות, לא עשה זאת כדי לפגוע בה אלא כדי לשתף אותה בתחושה שקיימת בו, מתוך ביטוי לחברות לכנות. דווקא עצם הידיעה שיכול לשתף את אישתו במידע אינטימי כל כך והיא תקבל את זה בהבנה, עשוי להעצים את המשיכה שלו אליה. הבעל שאישתו מתלוננת בפניו. יכול לחבק. הוא יכול לשאול האם יש דרך שבה יוכל לסייע לשינוי התחושה. ייתכן שהיא תבקש ממנו לסייע יותר אבל ייתכן גם שתפתיע אותו בתשובה שלא ציפה לה. 

אז בפעם הבאה שבני הזוג שלכם מזמינים אתכם לדבר, אל תיבהלו. במקום זה הכינו כוס קפה או מזגו יין שמשמח לבבות, שבו בנוחות על הספה, הביטו להם עמוק בעיניים ואמרו "בוא.י נדבר, אני מקשיב.ה". 

ג'ני ואילן ברק, נשואים 21 שנים. ג'ני, מחברת הספר "משחקי בגידה", אילן מרצה על פיתוח חשיבה חדשנית.יחד הם מפיקים את תחרויות מרצה השנה וגם משדרים את תכנית הרדיו "ג'ני ואילן מדברים זוגיות" ומעלים את המופע "מלהיטים זוגיות".

מאת ג'ני ואילן ברק מדברים זוגיות