מתי זה יגמר?
כשאפשר יהיה שוב לשבת יחד ולדבר כמו מבוגרים אמיתיים.לקחת את הדור הצעיר והדורות הבאים בחשבון. להיפרד אחת ולתמיד ממחשבה על כבוד והתרכזות רק בעצמי הפגוע. להיות אדם בוגר, זה לא רק גיל. זו אחריות רצינית להיות אדם. זו מנהיגות אישית.
זלמן ארן ז"ל, שהיה שר חינוך בעבר, היה גם איש רוח שכתב את האמת:"אין אדם פשוט, כי זה לא פשוט להיות אדם".כאשר יש מבוגרים בשטח, אבא ואמא, גם במצבי קיצון, הילדים יכולים לחוש בטחון. יכולים אפילו לישון טוב, שינה עמוקה, שניזונה מתוך השקט של הלב שיש מי ששומר ומגונן.
התנאי הראשון לשינה רצופה הוא תחושת בטחון. ידיעה שיש הגנה ושמירה הפועלות לטובתי הגבוהה ביותר.בילדותי, גרתי בקיבוץ באיזור ספר, שכמעט בכל לילה היו רעשים חזקים ששיגרו אותנו למקלטים. לרוב התעוררנו משינה עמוקה בלב פועם בחוזקה כמו מחשב לפרוץ החוצה מבעד לפיג׳מה.רצנו יחפים, אחרי הגננת שלנו, הישר למקלט. אבא ואמא לא היו שם.
גדלתי בלינה משותפת ומסיפורים ששמעתי לאחרונה מהגננת שלי, מירה, ניצולת שואה, בת 92 כיום, היתה החלטת קיבוץ שההורים לא רצים לילדים.הגננות צריכות לישון בבית הילדים, עם הילדים וללוות אותם למקלט בשעת חירום.עד היום אני מרגישה שמירה היא אמא נוספת, טובה ואוהבת עבורי. היא היתה האמא שנסכה בנו את הביטחון שהכל בסדר.
אני יכולה לספר מניסיוני, לכל הילדים שם בממ"דים, אל תפחדו. אתם לא לבד. תשנו היטב. השריטות שנוצרות להן מהפחד והטראומה, יישארו לפאר את חייכם, אל תתנו להן לנהל אתכם. כך הן יהפכו למדליות בוהקות שלכם ושל הוריכם. ברבות הימים, אנא זכרו, לחשוב על הילדים הבאים, להיות שם עבורם, אבא ואמא בוגרים ונבונים, שאוהבים אותם כל כך, עד שהם מוכנים להושיט יד לשלום אמא ואבא בוגרים מהצד האחר וליצור חיבוק הורי אחראי ואוהב לדורי דורות.
מישהו יהיה חייב לעשות זאת. האם תרצו להיות האבא והאמא, ההורים האלה, של כל הילדים באשר הם?
לילה טוב ושינה רצופה,
חיבוק אוהב ומגן
אירית
הוספת תגובה