נתחיל במשפט מפתח- שאנו לא יכולים ולא נרצה לשנות את בן/בת זוגנו. במיוחד בגילאים מתקדמים שהנפש מעוצבת. אנו מגיעים עם מערכות הגנה משוכללות מאחר וחטפנו לא מעט ביקורות ממערכות יחסים קודמות על כל התכונות וההרגלים שלא ישבו יד ביד עם האקסים והאקסיות שלנו. עייפנו מביקורת ומלהרגיש שאנו לא מספקים את הסחורה ובהחלט אנו לא רוצים לרצות (ריצוי) יותר!!
.
הכרתי זוג בולט ביופיו שהכירו בשנות הארבעים וחמש לחייהם, התאהבו וביקשו להקים במהירות משפחה בטרם יהיה מאוחר. מאד נמשכו זה לזו וההתאמה הייתה נהדרת פרט למקום אחד- המיטה. הוא אהב סקס חזק ופטיש, היא לעומתו אהבה רומנטיקה וסקס עדין. הם חשבו שיוכלו להתגבר על השוני, הוא היה מוכן לעשות הכל למען הזוגיות. ככל שעבר הזמן- היה לו קשה לתפקד מינית מאחר ולא קיבל את מבוקשו במיטה. שפה מינית הינה גורם מכריע בקשר זוגי.
חייבת להיות התאמה!
אנו נתקלים בקשיים כאשר צד אחד בלגניסט והצד השני מסודר, כשצד אחד אוהב לצאת לבלות והשני מעדיף בילוי ביתי, טיפוסי בוקר וטיפוסי לילה, שפת אהבה שונה, חינוך ילדים ומשמורת, כשצד אחד קנאי יותר, שמרן יותר, בזבזן ולא מחושב כלכלית או ההיפך, פתאום נוחר בלילה, ועוד…. ולפעמים הפערים מתחדדים ונוצרים במהלך השנים או התקופה: אחד מהצדדים משתנה חיצונית (משמין, מרזה), שינוי בצרכים מיניים, שינויים בתפיסה דתית או רוחנית… ועוד…
מה לעשות?
למדתי על בשרי שהצעד הראשון לפתרון הוא לשוחח על הכול. לא להאשים, לא להוכיח, לא לתקוף ולא להגיע ממקום קורבני לשיחה. בסופו של דבר אנו משוחחים כדי למצוא פתרון ולא כדי להילחם זה בזו. שיחה על כוס יין וברוגע. להבהיר שאנו כאן בכדי להיטיב ולקדם את הקשר הזוגי. העבודה דו צדדית. אנו לא טובים יותר מבן בת זוגנו אלא שונים. ההבנה ששני הצדדים צריכים לבוא אחד לקראת השני. הצעד השני לפתרון הוא להיות מודע מה מפריע באמת לבן/בת זוגנו. להכניס לזיכרון, לכתוב את זה, לעבד, לעשות מה שאנו יכולים כדי לעזור. לשתף את הצד השני בתהליך. גם אם אנו לא מצליחים בהתחלה לשינוי הרגלים, חשוב שהפרטנר שלנו ידע שאנו עובדים על זה. הידיעה לפעמים בלבד גורמת לסיפוק. ההבנה שאכפת לו/לה מאתנו. ויודעים מה? לפעמים זה הרבה יותר קל ממה שאנחנו חושבים. האתגר הקשה יותר הוא להיות בהקשבה אמתית לפרטנר, להראות אמפטיה לבעיה, להראות אכפתיות, ללא אגו והתגוננות. האינסטינקט שלנו הינו התגוננות. הדבר הנכון יותר- להקשיב! ההבנה שהפתרון אינו חד צדדי אלא מציאת קו האמצע.
בזוגיות פרק ב'
לרוב צורת חיים ומרחק גיאוגרפי משפיעים על תחילתו של קשר. יש שמגבילים חיפוש באפליקציות לעיר מגוריהם ובקיצוני- לאותה השכונה. שמענו בעבר את המשפט שאומר שהאהבה נמצאת בסוף מעבר לפינה. אבל בתקופה של אתרים ואפליקציות שכל הארץ מתאחדת ברפרוף של יד אחת ימינה ושמאלה- אהבת אמת שלנו יכולה להיות בכל מקום. זוכרת שזפזפתי ימינה באתר לגבר מאשדוד שמצא חן בעיניי, קיוויתי שאולי בכוונתו לעבור למרכז. בשיחתנו אמר לי ביוזמתו שבשנה הבאה בתו מתגייסת ומתכנן לעבור לת"א. הקשר נפל מסיבות אחרות. חברתי החלה מערכת יחסים עם גבר במרחק 100 קילומטר ממנה. אכן מרתיע. אך הקשר ביניהם כה עמוק ואמתי, מקווה שעם הזמן המרחק יהיה לטובתם, יגרום להם להעריך זה את זו וליהנות בסופי שבוע- כמו נופש בצימר. אבל בסופו של יום מציאת קו האמצע כה אינדיבידואלית. כל אחד מאתנו בעל רגישויות וצרכים שונים. עלינו להתחבר לעצמנו ועם כנות אמתית להבין מה עושה לנו טוב ומה פחות. עם איזו פשרה אנו מוותרים על מהותנו (לא יעבוד!) ועם איזו פשרה אנו יכולים לחיות בלי מאמץ יתר. לזכור שאנו אנשים מתפתחים ומה שעבד לנו פעם אולי כבר לא מתאים- וההיפך !
בברכת שבוע מוצלח ומלא אהבה- רונית נוביק, מנטורית ואמנית רב-תחומית
הוספת תגובה