"אין לי כוח יותר לאהבה" אמר לי בעצב שכן בבניין שלי, עם עינים עצובות ובאנחה מלאת משקעים. מיקי בן 40, נראה צעיר מגילו, גרוש עם ילדים קטנים, נפרד מבת זוג חדשה שהיה מאוהב בה. רווקה יפהייפיה בת שלושים. לקחה את הכלבה המשותפת ונטשה אותו. הותירה לב שבור לרסיסים.
אמרתי לו משפטים כאלה בנאלים כמו שאין שלם יותר מלב שבור, ושרק ממקומות כאלו אנו צומחים באמת, אבל ידעתי שברגעים אלו אף מילה לא תעזור ולא תרומם. הוא לא הגיע אלי כמטופל, רק נקרה בדרכי. וברגעים כאלו אנו רק זקוקים לחיבוק אנושי. השכל מבין הכל, גם את שלבי הפרידה. השכל יודע שהכל יעבור בסוף. אבל לרגש יש מרכז אנרגטי משלו, התקווה הופכת לחור שחור.
לפי המחקרים: כשנפרדים מקשר משמעותי, השבועיים הראשונים הם הקשים ביותר. מכירים את הסצנות בסרטים? שרואים את גיבור/ת הסרט מרוח ומדוכא בסלון אפלולי אפוף עשן סיגריות, פחיות אלכוהול מפוזרים וממלאים את השולחן והרצפה? אלו השבועיים הראשונים… הכחשה, עיכול, דיכאון…
בחודשיים ראשונים אחר הפרידה אנו מתמודדים עם העצב והכאב. יש כאלה שחסרי תיאבון ויש כאלו שמתנחמים באוכל. זוכרת שהייתי קונה קילו גלידה איכותית ומחסלת אותה מתוך קופסת הקלקר עם כפית מול סדרות בנטפליקס… רמת הסוכר עלתה פלאים.
שנתיים אחרי הפרידה אנו אמורים להרגיש חיוניים ומלאי מרץ להתחלות חדשות. האקסים בהדרגה הופכים לדמות מטושטשת מעברינו. כן, אנו לגמרי מוכנים לקשר חדש.
קשר חדש יצליח אם:
1. לא נערוך השוואות מול האקסים שלנו.
2. כשניקח אחריות ונבין מה למדנו מהזוגיות הקודמת שלנו. בלי שיפוט או האשמה עצמית. רק כדי שלא נחזור על אותן טעויות או תבנית התנהגות.
3. שלא נאבד תקווה!! שנאמין שהגבר המדויק לנו יגיע.
4. שנבחר בה מתוך שלמות פנימית, מתוך היכולת להינות מהלבד שלנו והעצמאות שלנו. כשנצליח באמת לאהוב את מי שאנחנו, לקבל את עצמנו, לסלוח לעצמנו על טעויות העבר- כך נוכל לקבל ולאהוב את האחר.
החיים שלנו הם כר למידה והתנסויות. מערכת זוגית היא ראי לדמותנו. דרך זוגיות אנו מכירים את עצמנו, גבולותינו ויכולותינו. היכולת לאהוב היא יכולת מופלאה. בואו נאמין בה ונפתח את לבנו לפריחת האביב ולריחותיו…
בברכה
רונית נוביק, מנטורית ואמנית רב תחומית
הוספת תגובה