אין כמו מופעי אינפוטיינמט של שישי בבוקר ביישובים המבוססים של אזור המרכז. אינפוטיינמנט – התכה של information ו entertainment – או בקיצור הרצאה שהיא מופע בידור, הפך לבילוי מועדף על אלה שמסרבים להיקרא קשישים. ובכלל – אין יותר קשישים היום. ישראלים שחצו את גיל ה80 הם היום אנשים פעילים, נמרצים, וכיאה לבני הדור שעוד קראו ספרים – אותו מוצר וינטאג’, כמו אינטרנט רק מעץ, הרי שמופעי אינפוטיינמנט של שישי בבוקר, נתפרו עבורם.
ואין כמו אולם מרכז הבמה בגני תקווה בכדי לרכז אליה בדיוק את אותו חתך של אנשים סקרנים שמטריחים עצמם ביום שישי בבוקר בכדי לשמוע הרצאה על התהוותה של קובה, החל מימי הכיבוש הספרדי של המאה ה 16, וכלה בימינו אנו, כשבאמצע איך לא, המהפכה העולמית של שנות החמישים והשישים טורפת את הקלפים של העולם שלאחרי מלחמת העולם השנייה ועד לקריסתה של ברית המועצות ובעלות בריתה.
אז אחרי שהצלחנו למקד קשב אל מול רשרושים של ניירות צלופן של סוכריות מנטה וצופים שצועקים שששש לאלה שצועקים על אחרים שששש, ומעירים להוא שהאף בולט לו מחוץ למסיכה, וכו’ – אז אחרי כל אלה מצאנו עצמנו בהרצאה מרתקת, שפרשה את תולדות קובה. אי קטן, עם היסטוריה עגומה, ואשר כמעט הביא למלחמה גרעינית בימי משבר הטילים בראשית שנות השישים בזמן ממשל קנדי. הד”ר אופיר יעקובסון, מרצה מרתק, יודע לספר סיפור, שולט בעובדות הטראגיות, ובעזרת מצגת אפקטיבית העביר לנו שעה של ישיבה על קצה הכסא והאכיל את סקרנותנו.
לאחר ההרצאה, החל מופע של הזמר הנפלא איטלו גונזלס בלהיטי המהפכה, החל מן הקומנדנטה צ’ה גווארה וכלה בשירי הסלסה הנודעים, שחלקם מופיעים בסרטו הדוקומנטרי הבלתי נשכח של וים ונדרס משנת 1999 שתיעד את הזמרים הקשישים של קובה, שהיו אז בשנות התשעים לחייהם. אולי החלק המשעשע במופע, היו הפצרותיו של גונזלס הכריזמטי לקהלו – “בואו לרקוד”. כמובן, שאיש לא העז להתקדם אל מעבר לשורה הראשונה ולהסתכן בנפילה מן ההליכון, אבל מה זה משנה, כשמוזיקה כזו, מוגשת במקצוענות אדירה של גונזלס.
אכן, פעם היו קשישים, והיום, בני דור הפרחים, ובני דור המהפכה של צ’ה גווארה, יכולים מקסימום להוציא מן הדעת עם ניירות צלופן של סוכריות מנטה. מופע נפלא. רוצו, גם אם אתם מורידים את ממוצע הגיל בארבעים שנה.
אורון שוורץ הוא עורך-דין, כותב ומגיש הפודקסט “משפט חוזר” בתאגיד השידור “כאן”, ארכיאולוג וטייס בתחום התעופה הקלה.
הוספת תגובה