סרט הצרפתי ״מאסטר שפית״ – הבמאי לואי-ז’וליאן פטי

סרט דובר צרפתית ועוד על אוכל, זה כבר סוג של טרמינל לקריאה ראשונה להמראה לאסקפיזם ממותק. אבל בואו אגיש לכם כבר את המנה העיקרית-  שלא לפני גינוני הארוחה הצרפתית – הסרט לא באמת מדבר על אוכל. זה לא שתתאכזבו שאין סצנות מטבח וקלוז אפים על מנות. יש! ועוד איך, אבל זה רק כ״צילחוּת״ למה שמוגש בלב הצלחת התסריטאית, המרגשת ואוהבת אדם. מנה של זכויות אזרח עטופות בסיפור נימוך ופריך שקל לעיכול גם עם חומרי הגלם לא פשוטים. התוצאה סרט שכמו מנה טובה של פעם קומי במינונים קלים, מרגש ונוגע במידה הנכונה בלי ששפכו יותר מידי סוכר… מתוק במידה שבא לך עוד מנה!

המפיצים בארץ בחרו לתרגם את שם הסרט ל״מאסטר שפית״, כנראה מסיבות שיווקיות, כי בצרפתית הוא נקרא La Brigade, באנגלית Kitchen Brigade, בתרגום מילולי- חטיבת מטבח – ואכן לב הסיפור על חטיבת נוער בסיכון, פנימייה של חבר’ה ממדינות אפריקה ודרום אסיה המיועדים לגירוש מצרפת.

קאתי מארי (אודרי למי הנפלאה) היא שפית במסעדת גורמה, שמתפּוּטרת (כן,כן) אחרי שאנחנו מבינים מהסצנה הראשונה שהיא טיפוס דעתני, שגם היא כמו הנערים בהמשך לא ממש מצייתת לכל החוקים והמסגרות, וגם היא כמוהם צריכה מסגרת. ראה אותה /אותם ותבין, תעודד ותחבק אותם. כמו כל ההתחלות הן לא קלות ונרקמת כאן מערכת יחסים יפה של אימון והבנה בלי לגלוש לספוילרים, יש מורה (שנטל נויבירט בתפקיד מקסים, מקסים ממש) שעוזרת לה להסתגל עם החבר׳ה הצעירים (שחלקם נראים כאילו הם Non Actors) והם כובשים לא רק את ליבה, גם את המסך, על גבול ״גונבים את ההצגה״.סרט שהוא שיעור לכולנו באהבת האחר, השונה בחמלה וניצוצותות של הבנה.

מאת עמית רון