ההצגה הנפלאה הזו, נסבה סביב התגלות המלך לבנו הנסיך. אבל במקום שזה יקרה בטירת אלסינור בדנמרק, זה מתרחש במסעדה של ישראלי, שף, או כמו שאמו מכנה אותו בכינוי “של פעם” – “טבח”. המסעדה נמצאת בניכר, בעוד אביו של השף נפטר בארץ. וכשהוא מלא יומרות לקבל כוכב מישלן, מעירה לו חברתו הישראלית, שלא ישחק לנו אותה שף של ביסטרו, כי בסוף בסוף, הוא רק נעם מבאאת-ים.
המתח הקומי בין היומרה הישראלית להיות מישהו בעולם הגדול ולבין המציאות המזרח תיכונית המיוזעת, כשברקע דמות רוח הרפאים של המלך – אבל בישראל כמו בישראל, זהו אינו מלך דנמרק, אלא מלך החומוס, מושיקו הגדול, המתח הקומי הזה, מעלה יצירה שנונה, מצחיקה- עצובה, כשברקע העמוק, יחסים טעונים של אב ובן, כשברקע הישראליות של פעם, זו שלא מבינה ולא מוכנה להבין את בני דור ה Y, שמחפשים קיצורי דרך אל התהילה, ולבין הדוגריות, הקוצנית והנוקבת של דור האבות, אלה שהגיעו משם, הזיעו, הקימו משפחה, עמלו וכעת מביטים בעמלם יורד לטמיון כי דור הבנים לא ממש רוצה ללכת בתלם המיוזע.
המחזה שעוסק בחומוס ברצינות תהומית של יצירה וגאווה, שם את הישראלי במקום שאליו הוא שייך באמת, לא במחוזות הפלצנות אלא בסוף, כמו שאומר האב המת לבנו – יאללה!!!המחזה של גיל ארי כהן, הוא הברקה, והכותב ברוך הכשרון, שקורץ לנו, הישראלים הפרובינציאליים, בעלי חלומות הגדולה הבינלאומית, מנחית אותנו כל העת על קרקע המציאות המזרח תיכונית. הבימוי הנפלא של עירד רובינשטיין ולהקת השחקנים שבו, מהדקים יצירה תיאטרלית נפלאה.
בקיצור, לכו לראות!
מאת אורון שוורץ הוא עורך-דין, שותף מייסד במשרד שוורץ-נרקיס ושות’, כותב ומגיש הפודקאסט “משפט חוזר” בתאגיד השידור “כאן”, ארכיאולוג וטייס בתחום התעופה הקלה.
הוספת תגובה