שוברט, שומאן שהלחינו שיר אמנותי למילותיהם של גיתה ושילר, וחצי מאה כמעט לאחריהם שיריו של גוסטב מאהלר למילים של ריקרט – כל אלה, הפכו את דמות ההלך למושא הערצה של בני התקופה – האמן המיוסר התר אחר אהבתו. וכפי שגיתה ניסח פעם בדרכו השנונה – הרומנטיקן לא מאוהב באדם, אלא מאוהב באהבה. דמותו הידועה בציור של קאספר דויד פרידריך, מתעדת את ההלך העומד בראש ההר ומביט על עננים ונוף מרוחק ללא ספק שיקפה בצבעים עזים את הערצתו והתפעמותו של בן אירופה לנופיו הירוקים קודרים.
>>>סוד החיים הפשוטים- סרטו של אריק בנארד
בעידן שבו אירופה נלחמת שוב הפעם מלחמת קיום על תרבותה, הלך בנוף מעונן הוא שכיית מחמד תרבותית. הרהור זה אודות התפעמות ממזג אוויר מעונן, יער, הר וטייל בודד הנבלע בו, עומדים בניגוד לתקינות הפוליטית ותרבות אירופית בה מאבק זרים בכאפייה ובקריאות לשחרור פלסטיין הפכו לאייקון תרבותי חלופי לאירופה ההיא.
“הדרכים הלא ידועות”, הוא סרט המבוסס על דמותו וספריו של סילבן טסון – הלך וסופר צרפתי, אשר מפעל חייו הנו כיבוש שבילים עלומים ברחבי צרפת ותיעודם. דמותו של טסון, המעובדת לקולנוע, הנה דמותו של סופר באמצע חייו, המאבד הלום אלכוהול, את חיוניותו ואהבתו, והופך למשותק. בתהליך השיקום שלו, הוא בוחר לחזור אל יסודותיה של אותה תרבות רומנטית מרוחקת, ולהפוך להלך – ללכת בשבילים הלא מטוילים ולכתוב בזרם תודעה נעדר נקודות ופסיקים, ממש כמו הנופים בהם הוא נטמע.
במסעו ברחבי צרפת, הוא נודד בין נקודות שוממות שהן כולן מטאפורות יפהפיות להלכי רוחו ונבכי נפשו של הגיבור. הגיבור, ועמו הצופים רשאים להתפעל מן השקט, מתמונות הנוף הדינמיות, מזג האוויר, ולהשתתף בחוויה של הזרה, חוויה ההופכת את המוכר לראשוני וזר, וכך מאפשרת להחסיר פעימה. זו רומנטיקה במיטבה.
ואכן, הסרט הוא ריאקציה רומנטית לתרבות המאה העשרים והעשרים ואחת- המאות של המכונה, המטוס, המנוף, הטיל והטנק; ניגוד מוחלט למאה התשע, זו שאנשיה עוד הספיקו לחוות עולם שהסתפק עדיין במעט חריצי מסילות ברזל בנוף, אך עדיין האוויר שנשמו נותר חופשי מרעשים. נופים בהם אנשים שעושים דרכם ברגל, עשרות, מאות ואפילו אלפי קילומטרים, הם חלק מן ההוויה האירופית. בעשור השלישי של המאה העשרים ואחת, ישנה שוב כמיהה אל ימי התום, אל נופים עוצרי נשימה ואל טיילים יחידים שפוסעים בה, כל הלך וסיפור החיים שלו.
התוצאה היא אפוס ארוך נשימה – צילומים ארוכים של נופים נטולי דמויות אנוש וחפצים מעשי ידי אדם, ובעיקר שקט. מתי שמעתם שקט מרחיב דעת בקולנוע?
סרט למיטיבי לכת תרתי משמע, ונפלא!
מאת אורון שוורץ הוא עורך-דין, שותף מייסד במשרד שוורץ-נרקיס ושות’, כותב ומגיש הפודקאסט “משפט חוזר” בתאגיד השידור “כאן” [בקישורית https://www.kan.org.il/content/kan/podcasts/p-8222/], ארכיאולוג וטייס בתחום התעופה
הקלה.
הוספת תגובה